תנ"ך על הפרק - תהילים לט - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים לט

606 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֥חַלידיתוןלִֽידוּת֗וּןמִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃אָמַ֗רְתִּי אֶֽשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֪וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃חַם־לִבִּ֨י ׀ בְּקִרְבִּ֗י בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי׃הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵ֝דְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי׃הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת ׀ נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַ֥ךְ כָּֽל־הֶ֥בֶל כָּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃אַךְ־בְּצֶ֤לֶם ׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹסְפָֽם׃וְעַתָּ֣ה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּ֝וֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא׃מִכָּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֝בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי׃נֶ֭אֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ׃הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֺ֨ן ׀ יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י ׀ יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י ׀ הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי׃הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אשמרה דרכי מחטוא. ר"ת אדם רמז לענוה כי אדם אפר דם מרה כי ישים אל לבו האמת כי לו אדם הוא אפר דם מרה ויהיה שפל בעיניו באמת. ואתיא מכללא גדולי עולם ר"ת אדם אברהם דוד משה השלמים בכל הכתרים כתר תורה כתר מלכות כתר שם טוב והיו בתכלית הענוה אברהם אמר ואנכי עפר ואפר מעורבין שאין בם מועיל משה רבינו אמר ונחנו מה שאינו כלום דוד הע"ה אמר ואנכי תולעת ולא איש ועוד אדם גימטריא מה על דרך ונחנו מה ואם רוצה לשמור עצמו מברית הלשון והמעור יהיה עניו וניצול וז"ש אשמרה דרכי רמז לברית המעור דרך גבר מחטוא בלשוני רמז לברית הלשון ור"ת אדם לרמוז הענוה כי בענוה ינצל מהסט"א:ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא. אפשר רמז דבגלות צריך שיהיה כל צערינו על גלות השכינה כביכול כי צערינו אינו חשוב בעינינו לגבי צער השכינה כביכול וזה צער השמי"ם כביכול וז"ש ועתה מה קויתי אדני שהיא השכינה כל עצמי וכל מאויי על השכינה וז"ש תוחלתי לך היא. ועד"ה אפשר דבזיוג נותן לה שם מ"ה וז"ש מה קויתי אדני אני מקוה דשם מ"ה יתן ביחוד לשכינה שהיא אדני ועל ידי היחוד יושפע שפע רב ויושפע לנו וזהו שאמר תוחלתי לך היא:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך